ולנו יש פלאפל - NUNUNU

אז חזרתי כדי לספר על לחמניות החלב שמשגעות את תל אביב בחודשים האחרונים. למנותקים שבינינו - שמו של המקום מצוי בכותרת.
NUNUNU הוא מזנון בסגנון אמריקאי הממוקם ברחוב הרצל 16, בסמוך למתחם בו שוכנים בית הקפה "הרצל 16" (מקורי משהו. אבל אחלה מקום in which you can grab a cup of coffee - ניסיתי למצוא ביטוי בעברית, אבל אין) ו-"דיסקו טוקיו" - שתי מסעדות שנמצאות בבעלות רותי ברודו (MKR) ובעלה (שמו מתי אם זה קריטי למישהו). 
המזנון עצמו הוא פרי יצירתו של השף גיא גמזו - הבעלים של ARIA היוקרתית (עליה ביקורת תיכתב בהמשך), שנמצאת ממש מעבר לכביש. בהשראת הסבתא האמריקאית של אשתו, גמזו ניסה לפתח במשך תקופה ארוכה לחמניית חלב שהאווריריות שלה תהיה מושלמת ותישא את מטעמי המקום, ומהביקור האחרון שלי שם (SPOILER ALRT) - אני יכול להעיד שהוא בהחלט הצליח לבצע זאת.

לדעתי הפתיחה מספיקה. אז ניגש לעניינים. להלן התפריט :

האמת שברגע הבחירה הכל קרץ. אבל ישבנו לפני כן בבית קפה, וגם מה לעשות שצריך לשמור על גזרה כלשהי. בקיצור - אימצנו לחיקנו רק איזה כמה בטטות ולחמניות בסטייל אמריקאי והולנדי, המוכרת העניקה לנו את הבאזזר ויצאנו לדרכנו. 
קצת על המקום -  האכילה בדלפקים, כיאה לדיינר אמריקאי. על הדלפקים יש המון מפיות ורטבים נלווים, תשלימו לבד. מוזיקה טובה, תשלימו לבד שוב (מניסיוני המוזיקלי, אני מניח שזה תופס גם במקרה הזה). 

לאחר חמש דקות ארוכות הבאזזר צפצף והלחמניות (והצ'יפס בטטה שהוא חשוב לא פחות) נחתו בשולחננו (כלומר, אנו הבאנו אותן אבל מבחינה תיאורית אתם חייבים להסכים איתי ש"נחתו" זה פשוט ביטוי טוב יותר). דבר דבר. קודם כל - הלחמנייה. גיא גמזו השקיע בה חודש וחצי, ולכן מן הראוי שאני אכתוב עליה איזה משפט או שניים. הלחמנייה היא מעין שילוב טעמים של בריוש וחלה מתוקה של שבת - חמאתית, אוורירית מאוד וזהובה זהובה. רמת גימור פשוט מעולה. בנוסף לכך, היא מאוד עמידה וצלחה את מבחן ההרינג והבקר המפורק בקלות. כעת אנו יכולים לגשת למנות עצמן. נתחיל מהלחמנייה האמריקאית - הלחמנייה האמריקאית מורכבת מחזה בקר אשר מבושל בבישול ארוך, מלפפון חמוץ וגבינה. לטעמי, הבשר תובלן במתיקות יתר, אך הגבינה והמלפפון חמוץ כמעט וחיפו על כך ולכן המכלול הסופי היה דיי טוב. המנה היא דיי פופוליסטית ואני מניח שרוב האנשים שיטעמו אותה יאהבו אותה, וזאת בניגוד למנה ההולנדית (השנייה שהזמנו). הלחמנייה ההולנדית מורכבת מהרינג (דג מלוח), המון המון בצל מוחמץ ושמנת. לדעתי, המנה מיועדת לאוהבי מרכיביה, כל אחד באשר הם, בלבד - אני פחות התחברתי אליה, אבל חברתי שמאוד אוהבת דגים מלוחים עפה עליה. הצ'יפס בטטה שליווה את הלחמניות היה עשוי בצורה טובה, אם כי גם במקרה הזה יד נדיבה מידי של תבלון מנעה ממנו להיות מושלם.

סה"כ - אני ממליץ מאוד להגיע ולטעום. מה גם שהמיקום הוא מאוד אסטרטגי (דקה משדרות רוטשילד), כך שאני מאמין שמתישהו תמצאו את עצמכם בקרבת המקום בלאו הכי. אני בהחלט אחזור לשם לנסות את שאר הלחמניות ששמעתי מחבריי שהן מצוינות (הצ'יז קייק נראה מצוין). ויש גם אופציות כשרות (אתם יכולים להסתכל בתפריט)!

קצר ולעניין (יש היגידו לשם שינוי :) ),

אגב - עמוד חדש באינסטגרם עם עוד המון תמונות מרחבי העולם - hotels_square

תודה שקראתם והמשך שבוע טוב !        

ולנו יש פלאפל - על חוויה מאכזבת בברבוניה

אני יודע - יוצא לי להיות מאוד אקטואלי לאחרונה (ופחות לגבי מלונות),
אבל האמת היא שפשוט הייתי חייב לכתוב על החוויה שהייתה לי במסעדת ברבוניה. וזה בלוג. אז זה נראה לי דיי מתאים.

שבת בצהריים, ת"א, חוף גורדון. חודש אוקטובר תכף מסתיים לו ואיכשהו עדיין חם (עד שיורדת לה השמש כמובן, ואז זה כבר סיפור אחר לגמרי). מנסה לתפוס קצת גלים, אבל הרוח לא לטובתנו ביום הספציפי הזה. נכנע לאחר סשן היאבקות ארוך בים ויושב על החוף. מסתכל על השעון - 15:30. ארוחת צהריים. וכמה שיותר מהר.
לא הייתי קורא לעצמי חובב דגים גדול, אבל לפעמים הים מכניס בי חשק עז לאיזה דג טוב על הגריל (אולי מעין נקמה רגעית בתבוסה שהנחיל לי. אבל אני מעדיף שלא לחשוב על זה כך). ה-"לפעמים" נפל על הצד החיובי באותו היום והבטן החליטה שהיום דג it is. כמובן - הדרך הקלה ביותר לספק את הרעב היא לשבת באחת ממסעדות החוף שמציעות אינספור מנות דגים, אבל אישית אני דיי ספקן בכל הנוגע למקצועיותן אז אני נזכר במסעדה שהוריי - חובבי דגים מושבעים, נהגו לאכול בה כשהייתי ילד. כילד הייתי מסתכל עליהם כי מה פתאום דג, "זה מסריח ואין לזה טעם" אבל חוש הטעם התחדד וכמו כן גם הרצון לטעום עוד ועוד מכל העולמות אז הרגליים פשוט התחילו ללכת. 

סקירה קצרה. מסעדת "ברבוניה" הינה מוסד דגים ותיק הפועל כבר מזה 20 שנה ברחוב בן יהודה בתל אביב. המסעדה נמצאת במיקום אסטרטגי ביותר - 10 דקות הליכה מחוף גורדון (שהרגישו לי כמו מסע כומתה) ו-5 דקות הליכה מחוף הילטון, כך שאני מניח שהם מרוויחים הרבה מהלוקים במחלת ים מהסוג שלי.
לאחר 10 שעות הליכה סופסוף הגענו. המתנו עוד 5 שעות (דקות, אבל זאת בערך הסקלה כשאתה רעב) כדי שיפנו, ינקו ויארגנו שולחן מחדש ותודה לאל התיישבנו. התפריט הוא עמוד דו צדדי, כ"כ תמציתי שתחילה חשבתי שמדובר בטעות וקיבלנו רק תפריטי יין. אבל אני לא מכיר יין בשם "בורי" אז הבלבול התפוגג במהרה.

אז בין מבחר הדגים ופירות הים הרחב בתפריט תוכלו למצוא דניס, מושט, מוסר, קלאמרי, שרימפס, ברבוניות כמובן, לברק ועוד ועוד ועוד ובקיצור אני אצרף קישור (יצא חרוז) בסוף הסיקור ותוכלו לבחון את התפריט בעצמכם. המנות העיקריות הן תנאי לסלטי הפתיחה, משמע - אם לא תזמינו עיקרית תחויבו בגין 40 ש"ח עבור הסלטים.

כרוב, גזר פיקנטי, סלסת עגבניות,סלט מלפפון-גמבה-בצל, סלט סלק, טחינה, סלט מיונז-תפו"א, גרגירי חומוס, לחמניות חמות וסודה (כן גם אני הופתעתי) נזרקו זה אחר זה על השולחן. הסלטים היו טובים, ואיכשהו הסודה העדינה השתלבה מעולה עם כל העסק (ואני ממש לא אוהב). לאחר שהרגענו במקצת את הרעב, ניגשנו להזמנת העיקריות. דניס ופילה בורי על הגריל - קלאסה. המנות הגיעו בליווי סלט שוק (עלים, צנוניות ועגבניות) שהגיע עם רוטב לימון-שום-נענע-מים מדהים, וסה"כ הניסיון הרב בטיפול בדגים היה ניכר. הדג היה עשוי בצורה מדויקת, עסיסי מבפנים וזהבהב מבחוץ. ללא תבלון מיותר, פשוט וטעים. 

בתמונה - הפילה בורי

ודאי שמתם לב לתמציתיות בה בחרתי לסקור את הארוחה, שכן היא באמת הייתה טובה. על האוכל - אין לי תלונות. האכזבה העיקרית נבעה מהשירות. נראה שהמלצרית ששירתה אותנו לא נכחה בקורס נימוסים, אפילו לא באחד מזורז. אני מגיע מהעולם הזה ואני יודע שיש ימים קשים (בטח ובטח - שבת בצהריים), אבל האמינו לי שלא ציפיתי ליותר מבייסיק. אני אתן דוגמא. כלשקוח מבקש : "אפשר בבקשה עוד קצת מהטחינה" אני מצפה שהמלצרית תענה "כן", "בוודאי", "אין בעיה", "כן, בטח" אם היום שלה ממש טוב, או שומו שמיים - "כן תרצי/ה עוד משהו ?". שתענה משהו ! ובכן, המלצרית שלנו כמה וכמה פעמים לא ענתה כלל, ומשמועות ששמעתי יכולת הדיבור נכחה אצלה בהחלט. יותר מזה, לא "תודה", לא "בבקשה", כלום כלום כלום. אתה מבקש המלצה והמלצרית עונה לך בקנטרנות. פשוט לא נעים. עושה חשק לקום וללכת. וזה קרה. אנו אמנם "שרדנו" עד הסוף, אבל זוג שישב מאחורינו הזמין חשבון מיד עם הגעת הסלטים. ובצדק לחלוטין. עוד צקצוקים הגיעו מהשולחנות האחרים אבל על החוויה שלהם אינני יכול להעיד. 

כמה מילות סיכום קצרות. האוכל היה מצוין, השירות היה מביש. אני מאמין שלשירות ולאווירה שהמלצר מעניק לך בהגעה למקום ובמהלך השהות בו יש משקל עצום בהערכת המסעדה ככלל, ובחוויה שהמסעדה מעניקה לך. ולכן הציון.

הבטחתי תפריט (ואני מקיים בדרך כלל :) ) : ברבוניה.

תודה רבה שקראתם ! (משהו שלמדתי בקורס המזורז).
            

      

ולנו יש פלאפל - מטבח לילה, תל אביב

אם זה לא הסיקור הראשון שאתם קוראים אז -

א. Much appreciated, קרמבו לא עטוף (מה לעשות, הפס יצור השתנה) ממתין לכם ביציאה.

ב. אני מניח ששמתם לב לכך שהחלטתי להמשיך בדפוס השירים. מסכים - מעבר חד מאוד מנצ'י נצ' לניסים גרמה (למרות שטכנית פתח תקווה וראש העין שכנות), אבל מה לעשות - הייתי מוכרח לתת לביקורת על מסעדה ישראלית איזושהי הקדמה ישראלית. ומה יותר ישראלי מפלאפל (לפני שתתקפו, וחומוס. טוב אולי גם טחינה. גפילטע פיש ??? אין לזה סוף בקיצור) ? נכון נכון, בהחלט יכולתי להמשיך בקו הנצ'י נצ' ("החומוס מטמטם בדוק הטחינה מחרפנת") אבל אני חייב להוכיח כאן גיוון כדי לא לאבד קהל קוראים שלא מבין מה אני רוצה ממנו ואיזה הורה היה מסוגל לתת שם שכזה לילד שלו (SPOILER ALERT - לואיס קרול. למבינים - אני מניח [למעשה דיי בטוח] שלא מאותן הסיבות), אז אפסיק.

אז המון זמן שרציתי להגיע למסעדת מטבח לילה. ולשמחתי, הסופ"ש זה סופסוף קרה :)

מסעדת מטבח לילה הוקמה אי שם (שימו לב לפן הסיפורי) בשנת 2012  ע"י השף יואב בלימן, שפתח את המסעדה בדיוק באותו מקום בו פעלה מסעדתו הקודמת - פרידה קאלו (אם עוד יש בין החיים המסוגלים להעיד על כך, אשמח להכיר אתכם. בצחוק. אל תיקחו ללב. בסדר, נוכל להיפגש מתישהו. אבל לא לגפילטע). המסעדה ממוקמת ברחוב לילינבלום, המקביל לשדרות רוטשילד ומהווה את מקום הימצאו של מוסד העלייה לרגל עבור חובבי ההמבורגרים - ה-"ויטרינה" (נמנע מלהביע דעה פוליטית, המטרה הייתה "להפיל" כמה אסימונים).

הדבר הראשון שיעבור לכם בראש כשתגיעו לאזור הוא : "איפה לעזאזל מיקמו פה מסעדה שנייה אני אפתח את ה-Google Maps", אבל לאחר כמה שניות של התבוננות אתם תזהו טוב טוב את סמל הינשוף המשקיף עליכם מרחוק (או מקרוב. אבל זה כבר תלוי בכם. יותר נכון ביכולות שלכם. אני אישית מקווה שמרחוק). עכשיו - נותרה רק עלייה של כמה מדרגות, ואתם בפנים. ואז יגיע ה"שוק" השני - "בואנ'ה המקום הזה ענק". ענק זאת הגדרה צנועה. המקום הזה לא נגמר. מכניס אתכם איתי 🍔

התיישבנו בשולחן לאחר איחור לא קל, זוג - אין צורך שאציין מי, ברור לכולם שמדובר במורה לספורט שלי מכיתה ד', חוגגים יום הולדת (לצערי, הספורטק מארח רק בת מצוות וספורטן פתח-תקווה שריפת חמץ בלבד) שמחים ומאושרים (האמת בעיקר מזה שנסתיימה לה הנסיעה הנוראית. לאחר מכן, התברר שהפקק המתמשך נבע משריפה במסעדת "משייה" של יוסי שטרית, אבל זה כבר לביקורת אחרת).

קיבלנו את התפריט, רפרפנו בין המנות, ולמען האמת באנו (באתי. לא יום ההולדת שלי) מוכווני (מוכוון) מטרה - ארוחת חברים Or nothing. 

אעשה סדר כי זרקתי פצצה לאוויר - המסעדה עובדת בכל ימות השבוע, במתכונת של שלושה סבבים מרכזיים - סבב של השעה 18:00, סבב של השעה 20:00 וסבב של השעה 22:00 (זאת אומרת שרק בשעות האלו אתם יכולים להזמין מקום למסעדה). כמו כל מסעדה היא מציעה מגוון רחב של ראשונות ועיקריות, ולא כמו כל מסעדה היא מציעה ארוחת חברים (מנטרל את הפצצה) - 3 מנות ראשונות לבחירה, 2 מנות עיקריות, קינוח ואלכוהול. לארוחת החברים יש שתי תצורות - 150 ש"ח לסועד/220 ש"ח לסועד. מה ההבדל ? אלכוהול - ב-150 ש"ח תיהנו מכוס שתייה אחת לבחירתכם (ו-15 אחוז הנחה על השנייה), ב-220 ש"ח תיהנו מאלכוהול ללא הגבלה (אבל גם כאן יש אותיות קטנות. נגיע לזה בהמשך). 
כמו שכבר ציינתי, אנחנו הלכנו על ארוחת החברים (or Nothing. לקטנוניים, כן רק עד כאן ציינתי) במתכונת ה-220 ש"ח. מכיוון שבדרך כלל אנחנו נמשכים לסוג מנות קבוע, החלטנו להעניק את השרביט בבחירת המנות למלצרית (SPOILER ALERT  - התברר לאחר מכן כהחלטה מצוינת), שמיד שאלה כמה שאלות קצרות לגבי ההעדפות הכלליות שלנו (בשר, דגים וכו' וכו'). כדי להימנע מסוג המנות הקבוע (המחסום השני), החלטנו להשאיר את כל האופציות פתוחות ויצאנו לדרך. 

ראשונות
חלה ומטבלים, קריספי ג'ינג'ר, מסבחה חציל וארטישוק

כן כן, אני יודע, רשמתי שארוחת החברים כוללת רק שלוש מנות ראשונות - אבל כמו בכל מסעדה שמכבדת את עצמה, החלה והמטבלים מגיעים על חשבון הבית.  
החלה (שנאפית במקום) הגיעה עם שני מטבלים. הראשון - חמאת טחינה עם זעתר שהייתה פשוט מצוינת - מעין עיבוד מקומי ללבנה המוכר והאהוב. השני - צ'רשי פיקנטי, ובעברית - סלט דלעת טריפוליטאי, שנתן קונטרה מעניינת מאוד ואיזן את החמאה המלוחה יחסית במתיקותו.
לאחר כמה דקות, הצטרפו לשולחן שתיים מהמנות הראשונות - הקריספי ג'ינג'ר והמסבחה חציל.
הקריספי ג'ינג'ר היא מנה המורכבת מטרטר דג ים, ירקות שורש וקריספי ג'ינג'ר על מצע טוסטונים (לחם קלוי) כשמעל לכל התענוג הזה מצטרף קרמל סויה. מבין כל המנות הראשונות, זוהי המנה שהכי פחות אהבנו. למרות הפוטנציאל הגבוה שהיה טמון בה, הטעמים לא הסתדרו לנו כ"כ בפה ולכך ממש לא הוסיפה כמות הסויה הנדיבה שפיזרו מעל. עם זאת, האכזבה הקלה הושכחה מיד בזכות המסבחה המדהימה - קרם חציל, גרגרי חומוס, סילאן, צ'ילי, בצל סגול, כוסברה, שום לימוני וטחינה גולמית שהתחברו בצורה מדויקת להפליא (ובדיוק כאן ההחלטה להעניק את השרביט התבררה כמצוינת, חציל הוא לא בטופ הירקות האהובים עלינו. אל תדאגו אין לנו רשימה כזאת. באופן תיאורטי).

המסבחה המדוברת

את סשן הראשונות חתם הארטישוק. לבבות ארטישוק מוקפצים עם עגבניות שרי, תרד, בצל סגול, בזיליקום, שום ופרמז'ן מעל הכל. מנה שמטיסה אותך לאיטליה ומחזירה מיד לישראל. אני אתן לתמונה לדבר.

מקווה שאהבתם את הקול שלה כי אני ממשיך

עיקריות
שווארמה דג, נתח קצבים

אל תדאגו לנו, אנחנו בהחלט שותים בין לבין. לא מים. כאילו גם. יוקדש לזה חלק שלם (לא למים).
העיקרית הראשונה שהגיעה לשולחן הייתה השווארמה דג. כשמה כן היא, מדובר בפילה דג מוסר קצוץ- קצוץ בליווי עגבניות, בצל מוחמץ, צ'ילי, כוסברה וטחינה ירוקה על מצע טורטייה. אחלה אינטרפרטציה לשווארמה שכולנו מכירים (ומקווה שגם אוהבים) -מנה קלילה, כיפית וטעימה. מלווה בהמון לכלוך, אבל אנחנו רגילים. 

והיהלום שבכתר. נתח קצבים Medium מלווה בסלסת עגבניות וקרם פרש חזרת (כן, זה מה שאוכלים בפסח. רק שבפסח מדובר בשילוב של חזרת וסלק ומכאן מגיע הצבע הסגול). הנתח היה עשוי היטב, רך ומתובל בעדינות. העגבניות בהחלט החמיאו למנה, אך לטעמנו השילוב עם החזרת היה פחות מתאים. אצרף תמונה להתרשמות.  

מתרשמים? (אל) תשאירו הודעה למטה

קינוח
2 סוכריות וקרמבל

אז עד כה אתם יודעים שאני והמורה לספורט מכיתה ד' לא אוהבים חציל. קבלו עוד פרט מעניין - אני ממש לא אוהב בננה. אבל ממש לא. ופה ההחלטה להעניק את השרביט למלצרית לא התבררה כמצוינת, אלא כמבריקה. בעיקר בגלל שהקינוח הכיל בננה.
2 הסוכריות הן 2 כדורים של קרם ברולה שהיה עשוי בצורה מושלמת (מצטער אם הרסתי למי שחשב שמדובר בשתי סוכריות מהמכולת השכונתית). הקרמבל הכיל שלוש שכבות - תחתית של בננות מקורמלות ושוקולד, כשמעליה - פירורי בצק, כשמעליהם - כדור וניל. כדור הוניל ביחד עם הקרמבל איזנו את הטעם החזק של הבננות (שאני מאוד לא אוהב אבל מוכרח להעריך) וביחד היו לשילוב מנצח. סיום מעולה לארוחה.

אלכוהול
הרבה

לאלה שלא עניין אותם דבר חוץ ממה שכתוב (יותר נכון, יהיה כתוב) כאן מקווה שגללתם, ואם לא אז מקווה שלפחות הצלחתם ליהנות מהדרך (אני משתדל). 
אז ככה -
עבור ארוחת חברים בשווי 150 ש"ח לאדם תוכלו ליהנות מ- כוס סנגריה/בירה טובורג/כוס יין הבית, אדום/לבן יבש.
עבור ארוחת חברים בשווי 220 ש"ח לאדם תוכלו ליהנות מ- כל מה שכתוב למעלה וצ'ייסרים, ללא הגבלה. 
קצת מאכזב לאור העובדה שהמסעדה מציעה יינות המצוינים (קסטל ופלטר לדוגמא), אבל הסנגרייה (פינלנדיה, שרדונה, תמצית תבלינים ופירות יער) אלוהית וקשה לי להאמין שתרצו לשתות משהו אחר במהלך הארוחה.

     

מילות סיכום
לא הרבה

לדעתי, בין אם אתם מתכוונים לחגוג אירוע, ובין אם אתם סתם רוצים לפתוח שולחן עם החבר'ה בצורה קצת פחות שגרתית - מסעדת מטבח לילה היא לחלוטין הכתובת. אוכל מצוין, שירות מעולה ואווירה טובה. למי שיש זמן פנוי -  במהלך השבוע תוכלו ליהנות מהנחה של 50% על כל התפריט בין השעות 18:00-19:00 (הדיל לא כולל את ארוחת החברים). סופר משתלם.

הציון שלי :

סתם בחיים לא :

9/10 למתקשים. הייתי חייב לדבוק בהקדמה שנתתי. השתדלתי ליצור פלאפל.

מצרף קישור לאתר המסעדה : מטבח לילה

בתיאבון !


       

ישראלי אסלי - ישרוטל פאבליקה, הרצליה

כן - הכותרת היא לחלוטין Reference לנצ'י נצ', מי שזה עבר לו/ה בראש - מעריך אותו/ה מאוד.
לאחרים - שם השיר : איידשע ראסטה מאן, למבוגרים יותר - שם השיר : הא יידישע ראסטהמאן (של אהוד בנאי - כן, מכאן נצ'י לקח את ההשראה ויכול להיות שאני סתם מכליל כשאני מתייחס רק למבוגרים אז מצטער). תחסכו לעצמכם ולי את החיפוש בגוגל (כי אני מחפש אחריכם. כמובן שהסיבה בכלל לא קשורה לזה שאני מעדיף שתישארו ממוקדים, וכאן).

טוב, 10/10 על הפתיחה ולעניינו.

אז הכל התחיל בשנת 2017, כשאני וחברה שלי (כן, זה כמעט תמיד מגיע לנקודה הזאת) לא "יצאנו יחד מהשגרה" חודש שלם(!!) (לא היה נראה לי נכון להמשיך בסוגרים של הסימני קריאה אז אני רק אתן הערה שולית שבסופו של דבר, לא היינו בשגרה חודשיים כי שבוע אחרי הייתה לה יומולדת ואז טסנו לחו"ל מה אני ממש לא כתבתי את זה). אחרי שחודש קודם לכן חזרנו מטיול בכפר קיש (בצפון, ממש קרוב להר תבור - שוב חוסך לכם זמן חיפוש), רצינו לקחת הפוגה במרכז, אבל לא בת"א (כי חלאס אנחנו שם כל הזמן), ומיד ה-Booking השתלט על העניינים. כמובן שהאופציה המובילה לעיר בה יהיה לגיטימי (בתור כאלו החיים במרכז) לצאת לחופשה קצרה במלון, ואני בטוח ש-99% יסכימו איתי, היא פתח-תקווה. הרצליה כמובן, אל תלחצו על האיקס. פעם אחרונה. נמשיך. אני אחזיר את האמון שלכם בי. עשינו חיפוש קצר ובחרנו פאבליקה, מבית ישרוטל ו-mariott הבינלאומית. "אבל זה מלון עסקים מה לכם ולזה?" שאלה מצוינת - העיצוב של החדרים היה נראה טוב, Check על בריכה וחדר כושר, ונגיע לזה בהמשך - המלון היה חדש.

בקיצור, הזמנו לילה באמצע שבוע (הייתי ברגילה אז זה הסתדר מצוין), כולל ארוחת בוקר (SPOILER ALERT, היא הייתה מצוינת אז אל תתלבטו ובהמשך אני אתן BUILD UP קצר שגרם לי להעריך אותה יותר), ארזנו תיק קטן ויצאנו לדרך (רבע שעה ב-Waze אני סתם מנפח את הדברים). לאור הדרך המאוד ארוכה כפי שהבנתם, עצרנו להתרעננות ב"קפה גן סיפור", שם הצליחו לשרוף לי שקשוקה (זה ה-BUILD UP, הבטחתי שיהיה קצר) ואז נסענו לכיוון המלון. אז לגבי מיקום המלון - בטוח שעברתם באזור לפחות פעם אחת בחיים שלכם, גם אם אתם מיסוד המעלה/שיטים (שימו לב שלא קיפחתי את הדרומים), ועוד יותר בטוח - שבחיים לא שמתם לב שיש שם מלון. פרט מאוד שולי - הוא נפתח רק בשנה שעברה. אבל ברצינות ("כאילו היה מצחיק עד עכשיו" - אני משתדל, אשתדל יותר), עברתי שם כמה וכמה פעמים גם מאז שהוקם ופשוט בלתי אפשרי לשים לב אליו. גם כשהוא היה בבנייה לא שמתי לב אליו. ומדובר בפאקינג עגורן. טוב אני מרגיש שהתעכבתי על זה מספיק, פשוט היה לי חשוב להבהיר את הנקודה. תעלומה בעיני כל עניין המלון הזה.

עשינו Check In ,זרקו עלינו עשרות כרטיסים של Mike's Place (שהתברר כמקום ממש נחמד בערב) ועלינו לחדר. אני ממש ממש מצטער שאני חוזר אחורה אבל רק עכשיו הבנתי שלא רשמתי בכלל איפה המלון ממוקם, אז פאוזה קצרה - הוא ממוקם ב-4672527 תגיעו לקבלה ותגידו שאני שלחתי אתכם. איפה שכל המסעדות קיצור. טוב אני אהיה מקצועי יותר - הלב של הרצליה פיתוח, שד' אבא אבן, במרחק הליכה מהמרינה ומחוף הנכים. ק"מ בודד, הקדמתי אתכם שוב. הגענו לחדר ואכן הציפיות התממשו. החדר היה מאובזר (כספת, קפה/תה, אמצעי טיפוח, טלוויזיה כמובן ועוד ועוד), נקי, מרווח (25 מ"ר, בכלל לא סטנדרטי), עם מערכת רמקולים מבוססת BLUETOOTH לאווירה ונוף לים (על זה הוספנו קצת כסף בעיקרון). אה, וגם חיכתה לנו הפתעה קטנה מצוות המלון. 

ההפתעה הקטנה

כהרגלנו עשינו סיבוב קצר ברחבי המלון - ובהחלט היה נראה שישרוטל ירדו לפרטים הקטנים, אמרה שיכולנו לאשר בהחלט לאחר מכן - הבריכה, הממוקמת בקומת הגג, עם נוף לים ובר צמוד (לא חושב שצריך יותר מזה) הייתה שקטה וכיפית (יש גם סאונה למי שמעוניין). החדר כושר ,הממוקם בקומה התחתונה, צמוד לבמת הופעות (פתוח, בכסף כמובן, גם עבור אלו שאינם שוהים במלון. כשאנחנו התאמנו לא היה אף אחד) היה ברמה גבוהה מאוד - מכשירים חדשים, מלתחות ומקלחות מרווחות ומאובזרות. קומת הטרקלין הייתה גדולה ומרווחת, עם בירה ללא תחתית (לטעמי, היה חסר משהו ליד), וקפה בחינם. תוסיפו לזה צוות מסביר פנים וארוחת בוקר מעולה (בופה עשיר) ותקבלו מלון "הפוגה" מצוין במרכז, במחיר שבהחלט רואה תמורה (ומשמעותית זול יותר בהשוואה למלונות השונים בתל אביב). 

לא דיברתי על מה יש לעשות באזור, אבל מי שמכיר יודע - הרצליה פיתוח מפוצצת במסעדות וברים מכל הסוגים, וקשה לי להאמין שתתקשו למצוא שם מקום לאכול/לשתות (מיטבר, אגאדיר, מקס ברנר, ג'יימס  ועוד ועוד). אגב - ממש בתחתית המלון תוכלו לאכול במסעדה היוונית "גרקו" ולקנח בגלידרייה הצמודה.

אני אסכם ואומר, שלדעתי המלון מעולה לזוגות - הן מבחינת המיקום והאופציות הפתוחות בפניכם בערב ובבוקר (אם זה לשבת במסעדה או ללכת לים, או גם וגם כי בהרצליה' בניגוד לפתח-תקווה - זה אפשרי), והן מבחינת השירותים הקיימים במלון. 

מצרף קישור לדף המלון : Publica Isrotel, Autograph Collection

חופשה נעימה !