אני יודע - יוצא לי להיות מאוד אקטואלי לאחרונה (ופחות לגבי מלונות),
אבל האמת היא שפשוט הייתי חייב לכתוב על החוויה שהייתה לי במסעדת ברבוניה. וזה בלוג. אז זה נראה לי דיי מתאים.
שבת בצהריים, ת"א, חוף גורדון. חודש אוקטובר תכף מסתיים לו ואיכשהו עדיין חם (עד שיורדת לה השמש כמובן, ואז זה כבר סיפור אחר לגמרי). מנסה לתפוס קצת גלים, אבל הרוח לא לטובתנו ביום הספציפי הזה. נכנע לאחר סשן היאבקות ארוך בים ויושב על החוף. מסתכל על השעון - 15:30. ארוחת צהריים. וכמה שיותר מהר.
לא הייתי קורא לעצמי חובב דגים גדול, אבל לפעמים הים מכניס בי חשק עז לאיזה דג טוב על הגריל (אולי מעין נקמה רגעית בתבוסה שהנחיל לי. אבל אני מעדיף שלא לחשוב על זה כך). ה-"לפעמים" נפל על הצד החיובי באותו היום והבטן החליטה שהיום דג it is. כמובן - הדרך הקלה ביותר לספק את הרעב היא לשבת באחת ממסעדות החוף שמציעות אינספור מנות דגים, אבל אישית אני דיי ספקן בכל הנוגע למקצועיותן אז אני נזכר במסעדה שהוריי - חובבי דגים מושבעים, נהגו לאכול בה כשהייתי ילד. כילד הייתי מסתכל עליהם כי מה פתאום דג, "זה מסריח ואין לזה טעם" אבל חוש הטעם התחדד וכמו כן גם הרצון לטעום עוד ועוד מכל העולמות אז הרגליים פשוט התחילו ללכת.
סקירה קצרה. מסעדת "ברבוניה" הינה מוסד דגים ותיק הפועל כבר מזה 20 שנה ברחוב בן יהודה בתל אביב. המסעדה נמצאת במיקום אסטרטגי ביותר - 10 דקות הליכה מחוף גורדון (שהרגישו לי כמו מסע כומתה) ו-5 דקות הליכה מחוף הילטון, כך שאני מניח שהם מרוויחים הרבה מהלוקים במחלת ים מהסוג שלי.
לאחר 10 שעות הליכה סופסוף הגענו. המתנו עוד 5 שעות (דקות, אבל זאת בערך הסקלה כשאתה רעב) כדי שיפנו, ינקו ויארגנו שולחן מחדש ותודה לאל התיישבנו. התפריט הוא עמוד דו צדדי, כ"כ תמציתי שתחילה חשבתי שמדובר בטעות וקיבלנו רק תפריטי יין. אבל אני לא מכיר יין בשם "בורי" אז הבלבול התפוגג במהרה.
אז בין מבחר הדגים ופירות הים הרחב בתפריט תוכלו למצוא דניס, מושט, מוסר, קלאמרי, שרימפס, ברבוניות כמובן, לברק ועוד ועוד ועוד ובקיצור אני אצרף קישור (יצא חרוז) בסוף הסיקור ותוכלו לבחון את התפריט בעצמכם. המנות העיקריות הן תנאי לסלטי הפתיחה, משמע - אם לא תזמינו עיקרית תחויבו בגין 40 ש"ח עבור הסלטים.
כרוב, גזר פיקנטי, סלסת עגבניות,סלט מלפפון-גמבה-בצל, סלט סלק, טחינה, סלט מיונז-תפו"א, גרגירי חומוס, לחמניות חמות וסודה (כן גם אני הופתעתי) נזרקו זה אחר זה על השולחן. הסלטים היו טובים, ואיכשהו הסודה העדינה השתלבה מעולה עם כל העסק (ואני ממש לא אוהב). לאחר שהרגענו במקצת את הרעב, ניגשנו להזמנת העיקריות. דניס ופילה בורי על הגריל - קלאסה. המנות הגיעו בליווי סלט שוק (עלים, צנוניות ועגבניות) שהגיע עם רוטב לימון-שום-נענע-מים מדהים, וסה"כ הניסיון הרב בטיפול בדגים היה ניכר. הדג היה עשוי בצורה מדויקת, עסיסי מבפנים וזהבהב מבחוץ. ללא תבלון מיותר, פשוט וטעים.
ודאי שמתם לב לתמציתיות בה בחרתי לסקור את הארוחה, שכן היא באמת הייתה טובה. על האוכל - אין לי תלונות. האכזבה העיקרית נבעה מהשירות. נראה שהמלצרית ששירתה אותנו לא נכחה בקורס נימוסים, אפילו לא באחד מזורז. אני מגיע מהעולם הזה ואני יודע שיש ימים קשים (בטח ובטח - שבת בצהריים), אבל האמינו לי שלא ציפיתי ליותר מבייסיק. אני אתן דוגמא. כלשקוח מבקש : "אפשר בבקשה עוד קצת מהטחינה" אני מצפה שהמלצרית תענה "כן", "בוודאי", "אין בעיה", "כן, בטח" אם היום שלה ממש טוב, או שומו שמיים - "כן תרצי/ה עוד משהו ?". שתענה משהו ! ובכן, המלצרית שלנו כמה וכמה פעמים לא ענתה כלל, ומשמועות ששמעתי יכולת הדיבור נכחה אצלה בהחלט. יותר מזה, לא "תודה", לא "בבקשה", כלום כלום כלום. אתה מבקש המלצה והמלצרית עונה לך בקנטרנות. פשוט לא נעים. עושה חשק לקום וללכת. וזה קרה. אנו אמנם "שרדנו" עד הסוף, אבל זוג שישב מאחורינו הזמין חשבון מיד עם הגעת הסלטים. ובצדק לחלוטין. עוד צקצוקים הגיעו מהשולחנות האחרים אבל על החוויה שלהם אינני יכול להעיד.
כמה מילות סיכום קצרות. האוכל היה מצוין, השירות היה מביש. אני מאמין שלשירות ולאווירה שהמלצר מעניק לך בהגעה למקום ובמהלך השהות בו יש משקל עצום בהערכת המסעדה ככלל, ובחוויה שהמסעדה מעניקה לך. ולכן הציון.
הבטחתי תפריט (ואני מקיים בדרך כלל :) ) : ברבוניה.
תודה רבה שקראתם ! (משהו שלמדתי בקורס המזורז).
אבל האמת היא שפשוט הייתי חייב לכתוב על החוויה שהייתה לי במסעדת ברבוניה. וזה בלוג. אז זה נראה לי דיי מתאים.
שבת בצהריים, ת"א, חוף גורדון. חודש אוקטובר תכף מסתיים לו ואיכשהו עדיין חם (עד שיורדת לה השמש כמובן, ואז זה כבר סיפור אחר לגמרי). מנסה לתפוס קצת גלים, אבל הרוח לא לטובתנו ביום הספציפי הזה. נכנע לאחר סשן היאבקות ארוך בים ויושב על החוף. מסתכל על השעון - 15:30. ארוחת צהריים. וכמה שיותר מהר.
לא הייתי קורא לעצמי חובב דגים גדול, אבל לפעמים הים מכניס בי חשק עז לאיזה דג טוב על הגריל (אולי מעין נקמה רגעית בתבוסה שהנחיל לי. אבל אני מעדיף שלא לחשוב על זה כך). ה-"לפעמים" נפל על הצד החיובי באותו היום והבטן החליטה שהיום דג it is. כמובן - הדרך הקלה ביותר לספק את הרעב היא לשבת באחת ממסעדות החוף שמציעות אינספור מנות דגים, אבל אישית אני דיי ספקן בכל הנוגע למקצועיותן אז אני נזכר במסעדה שהוריי - חובבי דגים מושבעים, נהגו לאכול בה כשהייתי ילד. כילד הייתי מסתכל עליהם כי מה פתאום דג, "זה מסריח ואין לזה טעם" אבל חוש הטעם התחדד וכמו כן גם הרצון לטעום עוד ועוד מכל העולמות אז הרגליים פשוט התחילו ללכת.
סקירה קצרה. מסעדת "ברבוניה" הינה מוסד דגים ותיק הפועל כבר מזה 20 שנה ברחוב בן יהודה בתל אביב. המסעדה נמצאת במיקום אסטרטגי ביותר - 10 דקות הליכה מחוף גורדון (שהרגישו לי כמו מסע כומתה) ו-5 דקות הליכה מחוף הילטון, כך שאני מניח שהם מרוויחים הרבה מהלוקים במחלת ים מהסוג שלי.
לאחר 10 שעות הליכה סופסוף הגענו. המתנו עוד 5 שעות (דקות, אבל זאת בערך הסקלה כשאתה רעב) כדי שיפנו, ינקו ויארגנו שולחן מחדש ותודה לאל התיישבנו. התפריט הוא עמוד דו צדדי, כ"כ תמציתי שתחילה חשבתי שמדובר בטעות וקיבלנו רק תפריטי יין. אבל אני לא מכיר יין בשם "בורי" אז הבלבול התפוגג במהרה.
אז בין מבחר הדגים ופירות הים הרחב בתפריט תוכלו למצוא דניס, מושט, מוסר, קלאמרי, שרימפס, ברבוניות כמובן, לברק ועוד ועוד ועוד ובקיצור אני אצרף קישור (יצא חרוז) בסוף הסיקור ותוכלו לבחון את התפריט בעצמכם. המנות העיקריות הן תנאי לסלטי הפתיחה, משמע - אם לא תזמינו עיקרית תחויבו בגין 40 ש"ח עבור הסלטים.
כרוב, גזר פיקנטי, סלסת עגבניות,סלט מלפפון-גמבה-בצל, סלט סלק, טחינה, סלט מיונז-תפו"א, גרגירי חומוס, לחמניות חמות וסודה (כן גם אני הופתעתי) נזרקו זה אחר זה על השולחן. הסלטים היו טובים, ואיכשהו הסודה העדינה השתלבה מעולה עם כל העסק (ואני ממש לא אוהב). לאחר שהרגענו במקצת את הרעב, ניגשנו להזמנת העיקריות. דניס ופילה בורי על הגריל - קלאסה. המנות הגיעו בליווי סלט שוק (עלים, צנוניות ועגבניות) שהגיע עם רוטב לימון-שום-נענע-מים מדהים, וסה"כ הניסיון הרב בטיפול בדגים היה ניכר. הדג היה עשוי בצורה מדויקת, עסיסי מבפנים וזהבהב מבחוץ. ללא תבלון מיותר, פשוט וטעים.
 |
| בתמונה - הפילה בורי |
ודאי שמתם לב לתמציתיות בה בחרתי לסקור את הארוחה, שכן היא באמת הייתה טובה. על האוכל - אין לי תלונות. האכזבה העיקרית נבעה מהשירות. נראה שהמלצרית ששירתה אותנו לא נכחה בקורס נימוסים, אפילו לא באחד מזורז. אני מגיע מהעולם הזה ואני יודע שיש ימים קשים (בטח ובטח - שבת בצהריים), אבל האמינו לי שלא ציפיתי ליותר מבייסיק. אני אתן דוגמא. כלשקוח מבקש : "אפשר בבקשה עוד קצת מהטחינה" אני מצפה שהמלצרית תענה "כן", "בוודאי", "אין בעיה", "כן, בטח" אם היום שלה ממש טוב, או שומו שמיים - "כן תרצי/ה עוד משהו ?". שתענה משהו ! ובכן, המלצרית שלנו כמה וכמה פעמים לא ענתה כלל, ומשמועות ששמעתי יכולת הדיבור נכחה אצלה בהחלט. יותר מזה, לא "תודה", לא "בבקשה", כלום כלום כלום. אתה מבקש המלצה והמלצרית עונה לך בקנטרנות. פשוט לא נעים. עושה חשק לקום וללכת. וזה קרה. אנו אמנם "שרדנו" עד הסוף, אבל זוג שישב מאחורינו הזמין חשבון מיד עם הגעת הסלטים. ובצדק לחלוטין. עוד צקצוקים הגיעו מהשולחנות האחרים אבל על החוויה שלהם אינני יכול להעיד.
כמה מילות סיכום קצרות. האוכל היה מצוין, השירות היה מביש. אני מאמין שלשירות ולאווירה שהמלצר מעניק לך בהגעה למקום ובמהלך השהות בו יש משקל עצום בהערכת המסעדה ככלל, ובחוויה שהמסעדה מעניקה לך. ולכן הציון.
הבטחתי תפריט (ואני מקיים בדרך כלל :) ) : ברבוניה.
תודה רבה שקראתם ! (משהו שלמדתי בקורס המזורז).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה